איך היהודים המשיחיים מיישבים "סְתִירֹות" רַּבֹות בַתֹורָה שֶבִכְתָב לולא תורה שבעל פה

הֹוכָחָה חֹותֶכֶת נֹוסֶפֶת הַמְעִידָה עַל הַתֹורָה שֶבְעַל פֶה מִתֹוְך הַתֹורָה שֶבִכְתָב עַצְמָה, הִיא הָעֻבְדָה שֶבַתֹורָה שֶבִכְתָב יֶשְנָם פְסּוקִים רַבִים הַנִרְאִים כְסֹותְרִים זֶה אֶת זֶה, הַמחַיְבִים אֶת הַפֵרּוש שֶבְעַל פֶה, כְדֵי לְהָבִין אֶת כַוָנָתָם. כַמָה יָמִים אֹוכְלִים מַצֹות? לְדֻגְמָא: פָסּוק אֶחָד אֹומֵר "שִבְעַת ימִים תֹאכַל מַצֹות" (שמות יג, ו). ופָסּוק אַחֵר אֹומֵר:"שֵשֶת יָמִים תֹאכַל מַצֹות" (דברים טז, ח). כַמָה יָמִים בֶאֱמֶת צְרִיכִים לֶאֱכֹל מַצֹות?. מִשנּוי זֶה לֹומְדִים חֲזַ"ל כַמָה הֲלָכֹות, וכְפִי שֶבֵאֵר רַשִ"י (דברים פרק טז' פסוק ח'): "שֵשֶת יָמִים תֹאכַל מַצֹות"- ובְמָקֹום אַחֵר הּוא אֹומֵר "שִבְעַת יָמִים", שִבְעָה מִן הַיָשָן וְשִשה מִן הֶחָדָש. כְלֹומַר שֶלֹומְדִים מִזֶה שֶהַתְבּואָה הַחֲדָשָה אֲסּורָה בַאֲכִילָה לִפְנֵי יֹום טז בְנִיסָן לִפְנֵי שֶהִקְרִיבּו מִמֶנָה אֶת קָרְבַן הָעֹמֶר בְבֵית הַמִקְדָש. לִמּוד נֹוסָף מְבָאֵר רַשִ"י ומּובָא גַם בַגְמָרָא בִפְסָחִים (דף קכ' עמוד א'): "שֵשֶת יָמִים תֹאכַל מַצֹות ובַיֹום הַשבִיעִי עֲצֶרֶת לַה' אֱלהֶיָך"- לִמֵד עַל אֲכִילַת מַצָה בַשבִיעִי, שֶאֵינָה חֹובָה, ומִכָאן אַתָה לָמֵד לְשֵשֶת יָמִים, שֶהֲרֵי שְבִיעִי בִכְלָל הָיָה וְיָצָא מִן הַכְלָל שֶלא נֶאֱמַר בֹו ובַיֹום הַשבִיעִיתֹ אכַל מַצֹות, לְלַמֵד שֶאֵין אֲכִילַת מַצָה בֹו חֹובָה אֶלָא רְשּות, וְלא לְלַמֵד עַל עַצְמֹו יָצָא אֶלָא לְלַמֵד עַל הַכְלָל כֻלֹו יָצָא-כְלֹומַר עַל כָל הַשבְעָה יָמִים, מָה הַיֹום הַשבִיעִי רְשּות אַף כֻלָם רְשּות, חּוץ מֵהַלַיְלָה הָרִאשֹון שֶהַכָתּוב קְבָעֹו חֹובָה, שֶנֶאֱמַר בֹו "ּבָעֶרֶב תֹאכְלּו מַצֹת" (שמות יב, יח). זְמַן שִעְבּוד הָעֲבָדִים דֻגְמָא נֹוסֶפֶת לִ"סְתִירָה" בְרּורָה בַתֹורָה שֶבִכְתָב, הִיא זְמַן שִעְבּודֹו שֶל עֶבֶד עִבְרִי שֶמֹוכֵר אֶת עַצְמֹו, עַד מָתַי נִתָן לְהִשְתַעְבֵד בֹו? פַעַם אַחַת הַתֹורָה כֹותֶבֶת שֶהָעֶבֶד מִשְתַעְבֵד לְעֹולָם (שמות כא', ו'), ובַפַעַם הַשנִיָה מַזְהִירָה הַתֹורָה "וְכִי יָמּוְך אָחִיָך עִמָך וְנִמְכַר לָך עַד שְנַת הַיֹבֵל יַעֲבֹד עִמָך. וְיָצָא מֵעִמָך הּוא ובָנָיו עִמֹו וְשָבאֶ למִשְפַחְתֹו. כִי עֲבָדַיהֵם אֲשֶר הֹוצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לא יִמָכְרּו מִמְכֶרֶת עָבֶד" (ויקרא כה' לט–מב). הֲרֵי שֶהַתֹורָה עַצְמָה מַזְהִירָה וְאֹומֶרֶת שֶאָסּור לְהִשְתַעְבֵד בְעֶבֶד לְעֹולָם אֶלָא עַד שְנַת הַיֹובֵל, שֶהִיא שְנַת הַחֲמִשים. כֵיצַד מתְיַשְבִים הַפְסּוקִים? חֲזַ"ל מְיַשְבִים אֶת "הַסְתִירָה" בַמִדְרָש (מכילתא דרבי ישמעאל פרשת משפטים-מסכת א דנזיקין פרשה ב, ובפסיקתא זוטרתא- לקח טוב פרשת משפטים פרק כא): מָה תַלְמּוד לֹומַר "וַעֲבָדֹו לְעֹלָם"? עַד הַיֹובֵל, אֹו וַעֲבָדֹו לְעֹלָם כְמַשְמָעֹו? לְעֹולָמֹו שֶל יֹובֵל. רַבִי אֹומֵר: בֹוא ורְאֵה עֹולָם עַד חֲמִשים שָנָה, שֶנֶאֱמַר אֵצֶל שְמּואֵל הַנָבִיא שֶיָשַב בְאֹהֶל מֹועד "עַד עֹולָם" (שמואל א, א, כ) (וְהָיָה זֶה מִגִיל שְנָתַיִם עַד סֹוף חַיָיו, וְנִפְטַר בֶן חֲמִשים ושְתַיִם (תענית דף ה עמוד ב). הֲרֵי לָנּו שּוב סְתִירָה מְפֹרֶשֶת בַפְסּוקִים, אַך מְבֹאֶרֶת בְטּוב טַעַם וָדַעַת בַתֹורָה שֶבְעַל פֶה. וְכָאֵלֶה יֶשְנָן עֹוד דֻגְמָאֹות רַבֹות. בָרּור הַדָבָר שֶאֵין "סְתִירֹות" בַתֹורָה, שֶכֵן כָל מִי שֶלֹומֵד אֶת הַתֹורָה רֹואֶה אֶת עָצְמָתָה וְחָכְמָתָה, וְאֶת הַדִקְדּוק בְכָל פָסּוק, מִלָה אֹו אֹות, וְשֶאֵין אֹות מְיֻתֶרֶת בַתֹורָה. וְלָכֵן לא יִתָכֵן שֶסְתִירֹות כָאֵלּו, שֶכָל מְחַבֵר סֵפֶר בֶן זְמַנֵנּו נִזְהָר מֵהֵן, תִהְיֶינָה קַיָמֹות בַתֹורָה. אִם לא שֶכֹותֵב הַתֹורָה כָתַב אֹותָן בְדַוְקָא, כְדֵי לְלַמְדֵנּו דַקֻיֹות ופִרְטֵי דִינִים, כְפִי שֶחֲזַ"ל מַרְבִים לִדְרֹש אֶת הַ"ּסְתִירֹות" לִכְאֹורָה שֶבֵין הַפְסּוקִים.

כך שאנחנו רואים שהיהודים המשיחיים לא יכולים ליישב את הסתירות האלו...